האם שינוי תזונתי יכול להועיל לאטופיק דרמטיטיס?

אקזמה היא מונח כללי בו משתמשים לתאר אוסף של מצבים (כאשר הנפוץ מכולם הוא אטופיס דרמטיטיס – אסטמה של העור – Atopic dermatitis), בהם העור מודלק ומגורה. הדלקת במחלות העור האלה היא באפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, וזו ההבחנה העיקרית בין אקזמה לשאר מצבים רפואיים הקשורים בעור. הסימפטומים משתנים ויכולים לכלול: אדמומיות, בצקת עור (נפיחות), גרד, יובש, קילוף, שלפוחיות, סדקים ודימום. יכול להשפיע על כל איזור בגוף ולנוע בין איזור קטן לגדול מאוד.

באתר של Paleo mom היא כותבת שהמחקרים העדכניים ביותר בתחום מצביעים על כך שמדובר במחלה הנגרמת כתוצאה מפגמים מבניים בעור – בשכבת האפידרמיס, מה שגורם לתפקוד לקוי של מחסום העור (העור משמש כמחסום מפני העולם החיצון, ופגישה בשכבת העור שמגינה – פוגעת בהגנה שהעור מספק). ליקויים בעור גורמים לכך שהגוף חדיר יותר לרעלים, אנטיגנים, אלרגנים ופולשים זרים אחרים מה שגורם לתגובה חיסונית מוגזמת. ניתן לחשוב על זה כאל "עור דליף" – מצב בו העור לא יכול למלאות את תפקידו העיקרי – כלומר להיות קו ההגנה הראשון בין הגוף והעולם החיצוני. מודל זה נתמך על ידי בידוד של מוטציות ספציפיות בגן לפילגרין (חלבון מבני בתאי האפיתל בעור). הגן הפגום הזה (ומוטציות גנטיות דומות אחרות) ככל הנראה מוביל למחסום עורי לקוי, שהוא ככל הנראה הגורם העיקרי לאקזמה, ואטופיס דרמטיטיס.

אולם במחקר מאוחר יותר נמצא כי אטופיק דרמטיטיס היא אכן מחלה אוטואימונית. החוקרים הצליחו להפוך את מהלכה של המחלה על ידי שימוש בדופילומב (Dupilumab) – נוגדן שחוסם את פעולתם של שני חלבוני איתות. מחקר נוסף מהתקופה האחרונה הראה שיפור אצל ילדים עם אטופיק דרמטיטיס לאחר שימוש בפרוביוטיקה.

גם לעור וגם למעי יש תפקיד דומה בהגנה על הגוף מפני פולשים זרים, וכנראה שלא סתם יש דימיון רב בין המצבים של "עור דליף" ו"מעי דליף" – אכן נמצא שאצל אנשים שיש להם "עור דליף" יש גם מידה מוגברת של "מעי דליף" (מומלץ לקרוא יותר לעומק על מעי דליף כאן – ועל הקשר שלו לאלרגיות, מחלות אוטואימוניות ועוד). לא ידוע אם מעי דליף תורם להתפתחותה של האקזמה.

פעמים רבות אקזמה נמצאת בשילוב עם מספר רב של מחלות אוטואימוניות, למשל: אקזמה קיימת פי 3 יותר אצל אנשים החולים במחלת צליאק, ופי 2 יותר אצל אנשים שיש להם קרובי משפחה שחולים בצליאק – כלומר, קיים פוטנציאל לקשר גנטי בין שתי המחלות. לכן, רגישות לגלוטן חשודה כגורם אפשרי לשורש הבעיה באקזמה, אך זה טרם אושר מחקרית (למרות שיש המוני עדויות ברשת של אנשים רנדומאליים ובלתי תלויים שמצבם השתפר פלאים כך – דוגמא). כלומר – אנשים רבים מגלים כי האקזמה שלהם נעלמת כאשר הם מאמצים תזונה ללא גלוטן. אנשים אחרים מוצאים שהסרת מזונות אחרים כמו ביצים, תורמת להעלמת המחלה. נראה שיש גם קשר חזק בין אקזמה ורגישות יתר של מערכת החיסון – למשל, יותר מ-50% מהילדים שסובלים מאטופיק דרמטיטיס מפתחים אסטמה ואלרגיות. ייתכן שהגורם הוא המעי הדליף המשותף או גורם משותף אחר שאינו ידוע עדיין (מוטציה גנטית או גורמים סביבתיים).

גישה טיפולית מומלצת

תזונת פליאו היא גישה ראשונית מומלצת להתמודדות עם אטופיק דרמטיטיס. תזונת פליאו מפחיתה דלקתיות ומשקמת את המעי. הכנסת מזונות עשירים בגליצין כמו ציר עצמות בייתי, ובשר איברים פנימיים, יכול לזרז את החלמת המעי והעור (גליצין הוא מרכיז עיקרי ברקמת החיבור והמטריקס הבין תאי). חשיפה לשמש, ואכילת מזונות עשירים בנוטריאנטים – כגון דגים, איברים פנימיים. אכילת מספיק דגי ים שמנים (כמו סלמון) ובשר grass fed (בארץ יש לשאוף לבשר כמה שיותר איכותי מתוך מה שקיים) – על מנת לצרוך כמה שיותר אומגה 3 וכמה שפחות אומגה 6, על מנת לסייע בהחלמת הדלקת.

לפני שאתם מחליטים אם לקחת תוספים כלשהם אני ממליצה להצטרף לקבוצה magnesium advocacy group, העוסקת בקדמת המדע בתחום הזה, כמובן תוך מעקב רפואי רלוונטי.

"אם אתה מעוניין לרפא את העור – עליך לרפא תחילה את המעי"

קריס קרסר, אחד מהדמויות הבולטות בפליאו בעולם, שנבחר גם לאחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם, מדגיש את הריפוי של העור, דרך הריפוי של המעי. מעי דליף גורם גם לדלקת מקומית וגם מערכתית, אשר תורמות למחלות עור, בניהן אפילו אקנה – אצל רבים מאנשים שסובלים מאקנה נמצא גם מעי דליף. מחקרים הראו שמעי דליף פוגע גם במחסום האפיתלי של העור, זה בתורו מוביל לירידה בפפטידים מיקרוביאלים המיוצרים בעור מה שגורם לעלייה בחומרת הזיהום והדלקת בעור. פלורת המעיים גם כן משפיעה על העור. חומר P הוא נוירופפטיד המיוצר במעיים, במוח ובעור ומשחק תפקיד חשוב במחלות עור – פרוביוטקיה הצליחה להחליש את התגובה הזו ולהסדיר את השחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים (יוצרי דלקת) בעור.

אנשים רבים מדווחים על שיפור ניכר בסימפטומים עם אימוץ תזונת פליאו, אך במקרים קיצוניים, יש לשקול התחלה של פליאו אוטואימוני – פרוטוקול בו שמים דגש רב על הפחתת דלקתיות ושיקום המעי ע"י הוספת מזונות חשובים והורדת מזונות שעלולים לתרום לדלקתיות (אתר זה מוקדש כולו לפרוטוקול האוטואימוני). ההוכחות המחקריות שהובאו כאן – שאטופיק דרמטיטיס היא אכן מחלה אוטואימונית ושיפור עקב פרוביוטיקה, מדגישים את הצורך בשיקום המעי והפחתת דלקתיות (ציר עצמות, ירקות כבושים, והפחתת מזונות שתורמים לדלקתיות ולמעי דליף). על מנת לקבל עוד מידע על התזונה ועקרונותיה ניתן לקרוא כאן.

כמובן שיש להתייעץ עם הרופא המטפל וגורמים מוסמכים בנוגע לטיפולים ומשחות שיכולים לסייע עד להטבה.

מקורות

Overcoming Medical Dogma–Eczema
Atopic Dermatitis Found To Be an Immune-Driven Disease
Children with atopic dermatitis show clinical improvement after Lactobacillus exposure.
The gut-skin connection: how altered gut function affects the skin