אנטיביוטיקה והמעי: מעגל ההרס וכיצד ניתן לשקם

אנטיביוטיקה הצילה מיליוני חיים משך השנים, אך קיימת היום נטייה לתת אנטיביוטיקה כמעט לכל שפעת או וירוס (בהם אין בה כלל צורך – היא יעילה רק מול בקטריות חיות ולא מול וירוסים), מה שפוגע בבריאות שלנו – כי האנטיביוטיקה פוגעת במעי שלנו.

המעי שלנו היא מערכת אקולוגית בפני עצמה, מספקת בית ל-100 טריליון מיקרואורגניזמים, כולל 400 זנים שונים של בקטריה. המיקרובים האלה משחקים תפקיד חשוב בעיכול, חיסון, מטאבוליזם ובריאות נפשית. 60-80% ממערכת החיסון ממוקמת במעי, ו-90% מהנוירוטרנסמיטורים (השליחים הכימיים שעוזרים לווסת מצב רוח) – מיוצרים במעי. למעשה, המעי פעמים רבות נקרא 'המוח השני' בגלל ההשפעה המשמעותית שלו על מצב הרוח והמצב הנפשי. שמירה על איזון נכון של בקטריה ומיקרואורגניזמים אחרים במעי, הוא קריטי לא רק לעיכול, אלא גם לבריאות הכללית ואיכות החיים. אחד התפקידים החשובים של מיקרופלורה (חיידקי המעי שלנו) שלמה, הוא להתנגד לקולוניזציה על ידי אורגנזמים פתוגניים. חוסר גיוון בחיידקי מעי הוכח כתורם למספר רב של מחלות וסיבוכים.

איך אנטיביוטיקה עובדת?

הצורה הכי יעילה והכי מוכרת של אנטיביוטיקה היא פניצילין, אותה גילה אלכסנדר פלמינס ב-1920 כחומר אותו בודד מעובש – מאחר וראה שזה הורג בקטריה. ישנם סוגים שונים של אנטיוביוטיקה – טבעית וגם כאלה שמסונתזות במעבדה. אנטיביוטיקה עובדת על ידי חסימת תהליכים חיוניים בבקטריה, מה שהורג את הבקטריה או מונע מהן להתרבות, הן משתנות בהתאם לאופן הפעולה שלהן – החלק בבקטריה בו הן פוגעות: מימברנת התא, דפנות התא, סינתזת חלבונים, סינתזת DNA או מטאבוליזם. פניצילין למשל – תוקפת את דפנות התא. ישנן אנטיביוטיקות ספציפיות לסוג מסוים של בקטריות ויש אנטיביוטיקות שיש להן שימוש נרחב.

מעגל ההרס שיוצרת אנטיביוטיקה

כן, אנחנו נעדיף לקחת אנטיביוטיקה מאשר למות משחפת, אך חשוב להתבונן רגע על מה לקיחה בלתי הכרחית של אנטיביוטיקה יוצרת (וגם הכרחית, אבל אז אין ברירה, ונעשה הכל כדי לשקם את הנזק).

למרבה הצער, אנטיביוטיקה לא יודעת להבחין בין בקטריה "מזיקה" שגורמת למחלה לבין בקטריה "מועילה" ששייכת למעי שלנו. במקום זה – האנטיביוטיקה מגיעה כמו צונאמי והורסת את כל מה שהיא נקראת בדרכו.

כשאנטביוטיקה הורגת את הבקטריה ששייכת למעי שלנו, היא משבשת את המערכת האקולוגית, יוצרת מצב של דיביוסיס = חוסר איזון בקטריאלי. כשכמות הבקטריה הטובה במעי צונחת, זה משאיר אותנו חשופים לגדילה של אורגניזמים אחרים, כמו שמרים (קנדידה – הזן הכי נפוץ). שמרים הם אופורטוניסטים, מה שאומר שברגע שיש להם הזדמנות, הם יכולים לפגוע ברירית דופן המעי, מה שמוביל למעי דליף (מומלץ ללחוץ על הקישור על מנת להעמיק בנושא).

טכנית, כל מה שנמצא במעי הדק נחשב לחיצוני לגוף. רק אחרי שמזון עובר את דופן המעי, הוא נכנס הופך להיות חלק ממחזור הדם. מעי דק בריא, שומר רעלנים ואוכל לא מעוכל מספיק – בחוץ. לעומת זאת, מעי דליף מאפשר למיקרובים, רעלנים, אוכל שעוכל חלקית וחלקיקים אחרים לעבור ולהיכנס פנימה.

כשחלקיקים זרים נכנסים לזרם הדם שלנו, מערכת החיסון מתייגת אותם כפולשים ומתחילה לתקוף. לאורך זמן, זה גורם למערכת החיסון, הכבד, והמערכת הלימבית לעבודת יתר ותשישות. כשמערכת החיסון לא יכולה יותר לעמוד בעומס של הדרישה, פעולתה משתבשת ועולים הסיכויים לפתח מחלה אוטואימונית. לכן שיקום המעי הוא הצעד הראשון כשרוצים למנוע ולהחלים ממחלה אוטואימונית.

אך גם אם לא נרחיק לכת עד למחלות אוטואימוניות, אנטיביוטיקה מקטינה את מגוון הבקטריות הקיימות במעי, ומחלישה את אלה שמצליחות לשרוד. מאחר ולחיידקים במעי יש תפקיד חשוב בהשפעה על מערכת החיסון – ברגע שאלה נפגעים, אנחנו נהיים חולים יותר בקלות ואז נזקקים לעוד אנטיביוטיקה – מה שיוצר מעגל הרסני על הגוף. מעבר לזה, הפגיעה בחיידקי המעי פוגעת במטאבוליזם ובעיכול: משאירה אתכם יותר חולים ועם הרבה בעיות עיכול.

ואם נסתכל גם על התמונה הגדולה, כאשר ציבור שלם לוקח המון אנטיביוטיקה ללא צורך – מתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה פועלת בצורה של ברירה טבעית: ראשית הזנים החלשים מתים, והחזקים נשארים ומתרבים. וכך גם האנטיביוטיקה צריכה להתחזק על מנת להצליח להרוג את הזנים החזקים יותר. בקטריות יכולות להחליף גנים בין זנים שונים – ככה שבמירוץ החימוש הזה – הבקטריות תמיד יצליחו להשתכלל, ואנחנו לא רוצים לדחוף אותן הלאה לאבולוציה נוספת. כיום ישנו מספר הולך וגדל של סוגי בקטריות שעמידות לאנטיביוטיקה, ורופאים נאלצים לתת תרופות יותר ויותר חזקות כדי להילחם בהם, וככל שהתקופה יותר חזקה – ככה ההשפעה על הגוף יותר קשה.

פליאו ולישון – צעדים מונעים כדי שלא נזדקק לאנטיביוטיקה

לאחר שהבנו שאנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנו ממש חייבים אנטיביוטיקה, כדאי שנדע שיש לנו מה לעשות כדי לעזור לגוף שלנו. הקפדה על תזונת פליאו (ותזונת פליאו אוטואימוני למי שזקוק לה) ושינה מספקת יעזרו למערכת החיסון שלכם כך שתהיו חולים כמה שפחות. לשום ולג'ינג'ר יש השפעות אנטיביוטיות וכדאי להוסיף אותם לתה, לסחוט את מיצם לתוך תה, ולאמיצים במיוחד – ללעוס אותם, על מנת לחזק את מערכת החיסון עם התחלה של מחלה (מומלץ כדרך קבע). לג'ינג'ר בפני עצמו יש השפעות מרגיעות על מערכת העיכול – ולכן הוא מסייע גם עם בחילות ובעיות עיכול הנגרמות כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה.

השתדלו להשתמש במוצרים שאינם אנטיבקטריאליים (אלא אם מערכת החיסון שלכם אינה עובדת) – בשל ההשפעה האנטיביוטית שלהם. השתמשו בסבון, מוצרי ניקוי וקרמים טבעיים כמה שיותר.

דרך נוספת לצרוך אנטיביוטיקה לא בצורה ישירה, היא דרך בשר שקיבל אנטיביוטיקה. לכן, השתדלו לאכול בשר ממקורות כמה שיותר איכותיים, הכי קרוב ל-grass fed שקיים בנמצא.

איך לשקם את המעי אם בכל זאת נדרשים לקחת אנטיביוטיקה

על אף כל חסרונותיה הרבים, ישנם מקרים בהם היא באמת מצילת חיים ואין ברירה אלא לקחת. לכן, נשתדל לצמצם את הנזק של אנטיביוטיקה, כמה שאפשר. ראשית, שימו לב לקחת אנטיביוטיקה בהתאם להוראות הרופא – אנשים רבים מפסיקים לקחת אנטיביוטיקה לאחר שחווים שיפור, אך המשמעות של זה – שהבקטריה החזקה, זו שלא מתה על ההתחלה – עדיין חיה, ולכן אם תפסיקו לקחת – המחלה תחזור ובגדול (ותצטרכו תרופות הרבה יותר חזקות – פגיעה עוד יותר חזקה בגוף). יש לסיים אנטיביוטיקה לפי הוראות הרופא, לא לשמור אותה לזמן אחר ולא לתת אותה לאדם אחר.

1. הסרת גדילה מוגזמת של שמרים

אנטיביוטיקה, תזונה עשירה בסוכר, פחמימות מזוקקות ואלכוהול הם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות של גדילה מוגזמת של שמרים (yeast overgrowth). איימי מיירס, אחת מהדמויות הבולטות בעולם הפליאו, מציעה שאלון קצר על מנת לבדוק אם יש גדילה מוגזמת של קנדידה (מגניב!). על מנת שאוכלוסיית השמרים תחזור להיות תחת שליטה יש לבחור בתזונה דלה בפחמימות על מנת להרעיב את השמרים.

2. השבת המרכיבים הטובים

השבת המרכיבים החיוניים לעיכול מיטבי וספיגה, שככל הנראה התרוקנו על ידי האנטיביוטיקה. אנזימי עיכול הוא מרכיב מרכזי בשלב זה, כי הם יעזרו לעכל את האוכל כמו שצריך, יפחיתו עומס ממערכת העיכול ויבטיחו שתקבלו את היתרונות התזונתיים המלא של המזונות שאתם אוכלים.  

3. תיקון דופן המעי ותמיכה בכבד

קולגן, צורתו הגולמית של ג'לטין עשיר בגליצין ופרולין – שתי חומצות אמינו שנמצאות בעיקר בעצמות ואיברים של בעלי חיים. הם לא רק טובים למערכת החיסון, אלא עוזרים לשקם את דופן המעי. ניתן לצרוך ג'לטין מוכן או לקבל מנה יומית בציר עצמות בייתי. ציר עצמות מכיל מגוון רחב של מינרלים וחומצות אמינו, במיוחד גלוטמין, אשר עוזרות לתקן את דופן המעי ולשקם את תפקוד המעיים הנורמאלי.

אנטיביוטיקה יכולה להיות נטל גם על הכבד, במיוחד אם נוטלים אותה לתקופה ממושכת. גליצין חשובה גם לניקוי רעלים בכבד – לכן יש להקפיד לשתות ציר עצמות.

4. להעשיר את המעי עם בקטריה טובה

פרוביוטיקה היא זני בקטריה חיים שעוזרים לאכלס מחדש את חיידקי המעי ולהחזיר את איזון החיידקים. עם לקיחת אנטיביוטיקה ניתן לקחת תוסף תזונה על מנת לקבל גיוון. אם אין קנדידה, מומלץ לתסף מזונות מותססים כמו ירקות כבושים ומשקאות מותססים על מנת להגביר באופן טבעי את הגיוון של פלורת המעיים (אם יש קנדידה עדיף לטפל בה קודם, כי המותססים מאכילים גם אותה ולא רק את החיידקים הטובים).

יש אנשים שיגידו שתיסוף בפרוביוטיקה הוא מיותר, כי האנטיביוטיקה גם ככה תהרוג את החיידקים הטובים, אך שימו לב שפרוביוטיקה לא חייבת ליישב את המעי כדי להיות מועילה. גם זנים זמניים יכולים להיות בעלי סגולות מרפא רבות. מחקרים רבים הראו שתיסוף של פרוביוטיקה עזר מאוד להקטין את הסימפטומים הנלווים ללקיחת אנטיביוטיקה (כמו למשל שלשול), לא רק בתום השימוש באנטיביוטיקה אלא גם בזמן לקיחת האנטיביוטיקה (עזר למנוע דיסביוזסיס – חוזר איזון בחיידקי מעי).

ליה לוי, תזונאית אינטגרטיבית שמתמחה במחלות אוטואימוניות, מוסיפה: "מומלץ לקחת תוסף פרוביוטי כשבועיים לפני, במהלך, ושבועיים אחרי לקיחת אנטיביוטיקה. מאחר וברוב המקרים אין אפשרות לדעת מראש על נטילת אנטיביוטיקה מומלץ לקחת כמות כפולה של פרוביוטיקה במשך הזמן בו לוקחים אנטיביוטיקה ולהקפיד על מרווח של ארבע שעות בין לקיחת אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה. אין חשיבות לסדר הלקיחה. כשמסיימים לקחת אנטיביוטיקה ממשיכים לקחת תוסף פרוביוטי כמשך הזמן בו לקחתם אנטיביוטיקה. בכל מקרה מומלץ מאד לצרוך מאכלים ומשקאות פרוביוטים טבעיים על בסיס קבוע, כיוון שיש בהם כמות עצומה של חיידקים טובים לעומת תוסף".

פרה-ביוטיקה באה בצורה של סיבים מסיסים, ועוזרת לקדם את הצמיחה של החיידקים הטובים במעיים, על ידי סיפוק מזון עבורם שעוזר להם לגדול ולהתרבות. אבל גם כאן, הסיבים מזינים גם את השמרים, לכן יש להשתמש בפרה-ביוטיקה לאחר שטיפלנו בשמרים. פרה-ביוטיקה זמינה כתוסף מזון או שניתן לצרוך מזונות עשירים בסיבים מסיסים. כמו עם הפרוביוטיקה, גם עם הפרה-ביוטיקה כדאי להתחיל לפני שמתחילים עם האנטיביוטיקה, כדי לאפשר לקיבה להתרגל וכדי שלא תצטרכו להתמודד עם תופעות לוואי של הוספת פרה-ביוטיקה שהגוף לא רגיל אליה בנוסף לאנטיביוטיקה. מוסיפים מעט ובהדרגה מעלים.

סיבים בלתי מסיסים נמצאים לרוב בשפע בירקות ופירות. בזמן שאכילת סיבים מסיסים יכול להיות מרגיע עבור המעי, אכילת סיבים בלתי מסיסים יכולה להיות חוויה כואבת ולא נעימה עבור מי שהמעי שלו נמצא במקום רגיש בשל שימוש באנטיביוטיקה או בשל סיבה בריאותית אחרת. ירקות שעשירים בסיבים בלתי מסיסים הם: ירוקים (תרד, חסה, עלי רוקט, גרגיר נחלים), אפונה לסוגיה, שעועית ירוקה, סלרי, בצל, שום, כרוב, ברוקולי, כרובית, כרישה, בצל ירוד, כרוב ניצנים, חציל, פלפלים ובוק צ'וי. ירקות שעשירים בסיבים מסיסים ונמוכים בסיבים בלתי מסיסים (בטוחים יותר עבור מי שהמעי שלו רגיש כרגע או בכלל): גזרים, בטטות, לפת, סלק, בננות, משפחת הקישוא (במיוחד כשהם קלופים). זה לא אומר שנימנע מירקות שעשירים בסיבים בלתי מסיסים, אבל נשתדל לא לאכול אותם על בטן ריקה, ונאכל אותם ביחד עם ירקות העשירים בסיבים מסיסים, נסיר מהם את הקליפות, נחתוך אותם קטן יותר או נטחן אותם על מנת להקל על העיכול שלהם, או שנבשל אותם.

ירקות כבושים/מותססים: תהליך התסיסה יוצר מצב של פרה-עיכול ומאפשר ספיגה קלה יותר שלהם, מה גם שהם מכילים פרוביוטיקה שעוזרת למעי להחלים. תהליך הכבישה מפרק גם את הסוכרים שאנשים עם רגישות ל-FODMAP רגישים אליהם – ומאפשר גם לרגישים להצליח לאכול אותם כבושים לרוב. אחד האתגרים לאחר נתילת אנטיביוטיקה היא לא להשיב את הכמות של חיידקי המעי שהייתה לפני כן, אלא להשיב את הגיוון. תוסף לבדו לא ייתן לנו את הגיוון הרצוי, ולכן מזונות מותססים הם הפיתרון. כדאי להתנסות במגוון של מזונות מותססים – קפיר, קוואס, כרוב כבוש, קמבוצ'ה, וירקות ופירות מותססים אחרים (בקרוב מאוד האתר ייתן פיתרון לאפשרויות הכבישה השונות).

האתר כולו מוקדש לפליאו אוטואימוני ולסובלים ממחלות אוטואימוניות, ניתן להצטרף לקבוצת הפייסבוק פליאו אוטואימוני לשאלות, תמיכה וידע.

 

מקורות

How Antibiotics Wreak Havoc on Your Gut

The high price of antibiotic use: can our guts ever fully recover?

PALEO AND ANTIBIOTICS

What To Do If You Need To Take Antibiotics

Got digestive problems? Take it easy on the veggies.

תגובות

תגובות

בת 33, נשואה ואמא לשלושה ילדים מהממים. תואר ראשון במדעי המוח ותואר שני בטיפול רגשי באומנות, תעודה באיזון מינרלים וזהו תחום עיסוקי. מביסה את ההשימוטו שלי בזכות הפליאו האוטואימוני ופרוטוקול המינרלים של מורלי רובינס. האתר הזה, קצת כמו התארים שלי - משקף מחד את היותי חנונית ואוטודידקטית ומנגד את הרצון לעזור לאחרים.

We will be happy to hear your thoughts

Leave a reply

Register New Account
Reset Password
קראו גם את:
ירקות כבושים: המדריך המלא למתסיס המתחיל

"מאז הקונספט של דרווין על ברירה טבעית, לא היה משהו עם השפעה כל כך מעמיקה על ההבנה שלנו את "העצמי"...

סגור